במה את מאכילה את התינוק שלך? 

 אי אפשר לדבר על תזונת תינוקות מבלי להתעכב על חשיבות ויתרונות ההנקה שכן מנקודת מבטו של התינוק אין ספק שההנקה היא התזונה האופטימאלית לתינוק. ברגע שהוא יצא מהרחם הוא כבר לא עומד בסדר העדיפויות של הגוף שלה, לכן אם היא לא תאכל טוב יראו את זה באופן מידי בהנקה.

יתרונות ההנקה:

1.    טבעיות.

2.    זמינות.

3.    טריות- באופן עקרוני אפשר להחזיק במקרר עד 24 שעות, היעילות של הנוגדנים היא לא אותו הדבר אבל כל שאר הדברים נשארים אותו הדבר. חלב שאוב זה פחות טוב אבל ארוחה או שתיים ביום זה בסדר. לגבי ההקפאה יש חילוקי דעות הקפאה עמוקה מתחת ל4 מעלות יש אומרים שזה בסדר עד שלשה חודשים ויש אומרים עד שנה, מאבד רק נוגדנים.

4.    טמפרטורה טובה- עדין לא נמצא התינוק שנכווה מחלב חם או שהיה לו קר מדי.

5.    סטריליות- באופן עקרוני רוב החיידקים לא עוברים בהנקה וכשיש מצבים נדירים שהחיידקים כן עוברים אומרים לאשה לא להניק. מומלץ לא להשאיר את החלב הרבה זמן עומד בבקבוק, אלא להשתמש מהר או להכניס למקפיא.מכיוון שבזמן זה החלב יכול  להוות קרקע טובה להתפתחות חיידקים.

6.    שיפור רמות חיסון- חלב האם מלא בנוגדנים שמגבירים את יכולת ההתמודדות של התינוק עם מחלות.יש מחקר שאומר שמשקל התימוס של תינוקות שינקו הוא פי 3 מתינוקות שלא ינקו בכלל ופי 2 מתינוקות שינקו הנקה חלקית. לתימוס יש תפקיד חשוב בהבשלת מערכת החיסון בילדים.

7.    קשר בין האם לתינוק- מאוד מתחזק בעת ההנקה. תנוחת ההנקה דורשת מהאם לחבק את התינוק ולאמצו לליבה,  וכך שומע התינוק את דופק האם, דבר שהוא היה רגיל אליו עוד מזמן היותו ברחם.

8.    הרכב החלב- בניגוד לתחליפי החלב, הרכב החלב משתנה כל הזמן בהתאם לצרכיו של התינוק. אפילו באותה הנקה ההרכב משתנה ולקראת סוף ההנקה אחוז השומן עולה. וכן יש  איזון ברמות הויטמינים, המינרלים, החלבון והשומן.

9.    עלות כלכלית- כל קופסת מטרנה עולה הרבה, ובאופן עקרוני כל עוד ההנקה נמשכת זה אמור למנוע את ההריון הבא, (אפשרות לנוח מעט ולתת לגוף להתחזק)..

10. התפתחות לסת- תינוקות שיונקים הלסת שלהם מתפתחת יותר מהר              מתינוקות שלא יונקים.

11. התפתחות פלורת המעיים- המבנה הפחממתי שקיים בחלב אם גורם לאצידופילוס- חיידק טוב בפלורת המעיים להגיע יותר אל תאי המעיים. תינוק יונק יפתח פלורת מעיים בגיל צעיר יותר, וזה גורם לתחלואת מעיים נמוכה יותר.

12. קל לעיכול- גורם לפחות גזים לתינוק.

13. השלכות עתידיות- יש כיום הרבה מחקרים שמראים השלכות עתידיות של ההנקה, למשל על יכולת התפתחות שכלית, על רמות כולסטרול, ועל גודל התימוס כמו שהזכרנו מקודם.

14. יתרונות מבחינת האם- כיווץ הרחם ושריפת קלוריות- ההנקה גורמת להפרשת הורמון שמעודד את כיווץ הרחם. וכן שורפת קלוריות, יש נשים שזה יגרום להם לרדת במשקל. יש מחקרים שאומרים שהנקה מורידה את הסיכון לחלות בסרטן השד.

חשוב לזכור שההנקה צריכה לבוא מתוך רצון של האמא, שאם לא כן כל היתרונות יתבטלו.

התזונה שאחרי ההנקה

הפסקת ההנקה תתרחש אצל כל תינוק באופן אישי. יש דעות שאומרות בגיל חצי שנה, יש דעות שאומרות אחרי בקיעת השיניים. צריך לבדוק קודם לפני שמתחילים לתת אוכל אחר את הרקע המשפחתי והאישי של התינוק בהקשר לאלרגיות ולתפקוד מערכת העיכול.

גם אם מתכננים להמשיך עם ההנקה עוד הרבה זמן חשוב לתת לתינוק מזונות כדי לחדד לו את חוש הטעם. אם רוצים לשמור על הנקה מסודרת ובשעות קבועות אפשר לתת את המזונות רק כתוספת ולא כארוחה בפני עצמה, וככה יש סיכוי שה לא יפגע בכמות החלב.

מומלץ להתחיל עם ירקות מבושלים כי הם קלים לעיכול. אפשר להתחיל עם גזר ובטטה- מעט מתקתקים ומחזקים את הטחול ואת מערכת העיכול, לפי הרפואה הסינית. בלי תבלינים, שמן, אבקת מרק, מלח ושאר תוספות- נקי נקי.

יש לתת כל פעם מזון בודד בכמות של חצי כפית- כפית. לחכות יומיים ולראות אם אין תופעות שח אלרגיה כמו: פצעים בטוסיק, פריחה בכל הגוף ואדמומיות של העור, ורק אז לעבור לירק הבא.

בגיל שבעה חודשים אפשר לתת את רוב הפירות והירקות.

לילדים שסובלים מנזלות,ליחה  ובעיות במערכת הנשימה לא לתת בננה ומלון! ובכלל עדיף לא תותים וענבים.

בגיל 8-9  חודשים אפשר לתת פירות הדר, מומלץ להישאר עם התפוח והאגס שהם יותר עדינים למערכת העיכול. אם רוצים להסמיך את הפירות מומלץ לא לקחת ביסקוויט אלא לשים טחינה או שקדייה.

אפשר להוסיף דגנים לא מלאים- או כדייסות, או מבושלים היטב. כדאי דייסות של דגן אחד ולא על ההתחלה את הדייסה של שבעת הדגנים. הדגן הראשון שכדאי להתחיל איתו- אורז.

בגיל 9-10  חודשים- אפשר להוסיף חלבון מהחי-  להתחיל מהודו טחון, יוגורט עיזים. אפשר גם חלב סויה, כל עוד זה לא בטעמים ומומתק.

10-11 חודשים- ביצה קשה להתחיל עם החלמון יותר קל לעיכול, אפשר לערבב עם עגבנייה. חלמון נותנים קרוב לגיל שנה כי בחיסון של גיל שנה נותנים חומר שקשור לחלמון ,דגים.

למעשה עד גיל שנה תינוק צריך להכיר את רוב האלמנטים התזונתיים.

אחרי גיל שנה- בקר, קטניות, חלב ומוצרי חלב, דבש ופירות טרופיים, אפשר לערבב בבישול דגן מלא ולא מלא.

הנקה- מומלץ לא להמשיך הרבה אחרי גיל שנה.

 עוד טיפים:

    גרברים, עדיף ממש להכין בבית פשוט בגלל שמוסיפים צבע כדי שיראה טרי.

    כדאי לתת אוכל מופרד שהתינוק יעשה את הערבובים לבד.

    לתת לתינוק להרגיש את האוכל בידיים.

    לגוון את המזון שמגישים לתינוק ולכבד את חוש הטעם שלו, העדפות ומזון לא אהוב.

       תחליפי חלב אם- להורים שלא רוצים פורמולות ורוצים חלב שקדים, חלב שומשום זה אפשרי כל עוד לא נדבקים לסוג אחד, על מנת למנוע חוסרים. קשה מאוד להגיע לתוצאות טובות בלי שום תחליף חלב, אפשר לנסות ולראות אם התינוק עולה טוב במשקל. חלב עיזים יכול להיות פתרון טוב יותר.

    לגבי חלב פרה- גם משרד הבריאות לא מרשה לפני גיל שנה, כי זה עלול לגרום לדימומים סמויים במערכת העיכול.(כשהתינוק נהיה עצבני וחיוור וההמוגלובין יורד...)  מעל גיל שנה היכולת של תאי מערכת העיכול להתמודד עם החלב משתפרת. לגבי מוצרי חלב- עדיף בכלל לא לתת לפני גיל שנה.

מגיל שנה קצב ההתפתחות הפיזית קטן יותר והתפתחות השכלית משמעותי יותר. לא צריך להיות מודאגים מזה שהתינוק לא אוכל "מספיק" כי לו זה מספיק, ולפעמים הגוף דורש פחות קלוריות. מגיל שנה מתחילים לרכוש את דפוסי ההתנהגות והאכילה וכדאי להרגיל אותם להרגלים טובים כבר מאז!.